מי אני ומה זה פה?
  • התלהבתם? כתבו לי

    Items marked with * are required

    Processing Submission
    Close
  • שלום שלום

  • אני שלומית קוטיק, ואני מודה, אני מתלהבת.
    אני מתלהבת גם מדבר שאיש אינו מתלהב ממנו. מצגות. זאת העבודה שלי. אני עובדת עם אנשים וארגונים, עוזרת להם לזקק רעיון (יזמי, עסקי, שיווקי, פילנטרופי, אקדמי, לא אכפת לי מה, העיקר שיהיה מעניין ויעשה טוב לעולם) לכדי סיפור ויזואלי, כתוב נפלא, מעוצב לעילא, וארוז בתוך מצגת.
    אני חפשנית בלתי נלאית ומצאנית עם הרבה מזל. מחפשת השראה לעבודה שלי, תרה אחר תירוצים סבירים להמלט ממנה, ובדרך מוצאת המון דברים שמרחיבים לי את הלב, את הדעת ואת היריעה, מעמיקים לי את הגומה השמאלית ומחלצים ממני תובנות.
    מתלהבת.קום הוא מסע ההשראה שלי. אתם מוזמנים להצטרף, אולי תתלהבו גם.
    שלומית
  • me

    הלקוחה שלומית אומרת תודה ל-RSVP

    קישור לכתבה

    מתלהבת. קום נולד בבוקר סתיו שמשי אחד, בקרן הרחובות נחמני ויהודה הלוי. הלידה הייתה מהירה ולא צפויה, אבל ההריון היה ארוך, וכלל בעיקר מחשבות ופנטזיות שלא התקדמו לשום מקום, עד אותו בוקר סתווי מפתיע. בדופק מואץ נכנסתי לגו דדי, לאושרי וחרדתי הסימולטניים, הדומיין היה פנוי. קניתי אותו מיד, שלא יתפסו לי. שרבטתי אפיון, והתחלתי לעשות טלפונים, למצוא מעצב ואשף וורדפרס. הנה לכם כמה חתיכות אפיון שעשיתי בפאוור פוינט:

    ואז הגעתי אל RSVP. בדייטים, זה ידוע, תוך 4 שניות חשים אם זה זה. אני חשתי תוך שניה ורבע, שניב (פרחי), עידית (פרנקל) ופליקס (ווסרשטיין) הם בדיוק בשבילי. כבר כתבתי כאן, שהתכונה הכי סקסית בעולם, בעיני, היא וירטואוזיות. אי לכך, RSVP הם סופר סקסיים. אחרי שנים בצד ה"ספק" (מילה איומה ונוראה), לא פשוט להיות לקוח. אבל אם כבר להיות לקוח, אז שלהם.

    מקצועית, אין מה לומר: יצירתיות מתפרצת, ניסיון והבנה אין קץ, שיק ומגניבות מהבטן, דייקנות והקפדה מהרייך השלישי, ופשוט תבונה מקצועית בשלה ונדירה בעיני, במחוזותינו. אחרי פגישת בריף ראשונה (ומלהיבה, נו מה), קיבלתי סיבוב ראשון של סקיצות. זאת התנסות חשובה בשבילי, להיות לקוח. שוב דופק מואץ, והתרגשות גדולה לראות את הרעיון שלי קורם עור וגידים. לפניכם דגימה מהסקיצות הראשונות.

    כאמור, לא פשוט להיות לקוח. כשאני מתבוננת בעבודות עיצוב או קריאייטיב של אחרים, אני יודעת מיד באופן אינטואיטיבי ואחר כך גם מנומק היטב, אם זה טוב, או לא, או אולי. ואילו כאן – אני מודה שהכל מצא חן בעיני, ולא ידעתי מה לעשות. לכן, נעלמתי להם לשבועיים שלושה, יתכן שהם נשמו לרווחה, ואז חזרתי עם תובנות ברורות, ומהן התקדמנו לסקיצה שהפכה לבלוג הזה.

    אז מקצועית אמרנו, אלופים, והתוצאה מדברת בעד עצמה. אבל, אישית ואנושית, חשוב לא פחות ואולי יותר, נתקלתי בתופעה יוצאת דופן. הם פשוט הבינו אותי, חיזקו אותי במקומות הנכונים, הצחיקו אותי, גילו כלפי סבלנות אין קץ בלי רמז לטרוניה, ואיכשהו הוציאו ממני יותר. נהוג לקלל ספקים, לפחות בלב. אני לא קיללתי אפילו פעם אחת.

    ניב, עידית, פליקס, וואוו! אתם מדהימים!
    תודה אמיתית וענקית הישר מליבי ההומה.
    שלכם,
    שלומית,
    לקוחת הזהב

    השאירו תגובה

    • *שדות חובה

    1. לא מכיר , אבל הפירגון שווה פירגון

    2. שווה להכיר, אלופי ישראל בוורדפרס

      shlomit 08.03.2012
    3. באמת מאד מוכשרים

      ענת מולסון 03.02.2014